וִידּוּי ( בעקבות הסרט "קמילה" )

            קָמִילָה גָּמְרָה אוֹמֶר

לִפְרוֹק אֶת תְּשוּקָתָהּ,

עַל צַוָּארוֹ שֶל כּוֹמֶר

צָלְבָה אֶת נִשְמָתָהּ

בִּשְדוֹת קוֹצִים וָעֶרֶג

הִיא שָרָה אַהֲבָה,

וְאֶל חֶדְוַת הַהֶרֶג

נַשְאָה אֶת אֲהוּבָה.

רָזֵי כֹּל חֶטְאוֹתֶיהָ

שִבְּרוּ אֶת לֵב הָ"אָב",

לְעֶרֶש אֶבְרוֹתֶיהָ

מָכַר אֶת אֱלוֹהַיו,

שָעָה שֶהוּא מָסוּר,

נִכְנַע לְחוֹם עֵינֶיהָ,

פְּרִי אַהֲבָה אָסוּר

קָטַף מִבּוּסְתָּנֶיהּ.

וַאֲנִי,

לְתוּמִי,

גִּידִים טוֹוֶה לַחֲלוֹמִי,

וּכְלָל אֵינִי חוֹשֵש

כְּמוֹתָם לְהִתְגּוֹשֵש

עִם אֱלוֹהַיי וְעִם עַצְמִי.

וַחֲלוֹמֵךְ,

לְאַט נִשְכָּח,

עִם הַשָּנִים מִמֵּךְ נִלְקָח,

הֵן גַּם קָמִילָה חָשָה כָּךְ,

אַךְ הִיא לֹא חָשָה חֲרָטָה,

גַּם עֵת הוּבְאָה אֶל קְבוּרָתָהּ.

 

קָמִילָה גָּמְרָה אוֹמֶר

לִפְרוֹק אֶת תְּשוּקָתָהּ,

עַל צַוָּארוֹ שֶל כּוֹמֶר

צָלְבָה אֶת נִשְמָתָהּ

בִּשְדוֹת קוֹצִים וָעֶרֶג

זִמְּרוּ הֵם אַהֲבָה,

וּבְחֶדְוַת הַהֶרֶג

מָצְאוּ לָעַד שַלְוָה !

                                 ( כל הזכויות שמורות למחבר )