יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

לֵב אֶבֶן

            כְּבָר שָנִים מְהַלְּכִים
רָכִיל עַל הָאִיש,
הַנּוֹצֵר בִּנְחוּשְתַּיִים צְחוֹקוֹ,

שְתִיקָתוֹ הַנִּצְחִית
וּכְמִיהָה אֱנוֹכִית
לִבְדִידוּת, שֶהִיא לֶחֶם חוּקוֹ,

עַל עֵינוֹ הַצָּרָה
וְגֵווֹ, שֶקָּרַס
מֵאַבְנֵי לְבָבוֹ הַכְּבֵדוֹת

וּמִזְגוֹ הַקּוֹדֵר,
שֶהָיָה לְזָרָא,
גַּם לְמִי שֶעָמַל לְכַבְּדוֹ.

                        עַל מִדְרֶכֶת בֵּיתוֹ
הוּא מֵטִיל חִתִּיתוֹ,
לְבַל תְקַדֵּם בִּבְרָכָה,

פִּיוּטֵי צְעָדִים,
שֶשָבְעוּ נְדוּדִים
לְתַבֵּל מְזוֹנוֹ בְשִמְחָה

וּבְאוֹפֶל יוֹמוֹ
הוּא רוֹקֵם חֲלוֹמוֹת,
שֶסָּפֵק אִם יֵדְעוּ אֶת פִּשְרָם,

עַל אוֹדוֹת, כָּךְ אוֹמְרִים,
רְסִיסָיו הַפְּזוּרִים
שֶל כַּדּוּר שֶלְּצַעַר נִבְרָא.

                                                כְּבָר שָנִים מְהַלְּכִים
רָכִיל עַל הָאִיש,
נִכּוּרוֹ וְצַלְמָוֶת דְּמוּתוֹ,

עַל נַפְשוֹ, שֶתֵּדַע
נֶחָמָה וְחֶמְדָה,
רַק בַּיּוֹם בּוֹ יִמְצָא אֶת מוֹתוֹ.

נַפְשוֹ, שֶחָשְקָה,
שֶמִּישֶהוּ קָט
מֵאוֹתָם, שֶדִּבְּרוּ בּוֹ רַבּוֹת,

יַטֶּה אֶת אָזְנוֹ
גַּם אֶל רַחַש בִּכְיָהּ
שֶל הָאֶבֶן אֲשֶר בְּלִבּוֹ.

  ( כל הזכויות שמורות למחבר )

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה