יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

אֶל קֶדֶם חֶדְווֹתַיִיךְ

            אֶת תִּפְאַרְתּוֹ
שֶׁל הָרָקִיעַ,
אֶת הַפַּרְדֵּס וּפֵירוֹתָיו,

אֶת הַזָּמִיר,
שֶׁעוּף הִגְבִּיהַּ
וְלָךְ נָעַם בִּזְמִירוֹתָיו,

אֶת הֶחָצָב
אֲשֶׁר הִגִּיחַ
מִבֵּין תַּעְתּוּעֵי הַסְּתָו,

אִישׁ לֹא יִשְׁכַּח,
אִישׁ לֹא יָנִיחַ
לְזִכְרוֹנוֹתָיו.

מִישֶׁהוּ רותֵם עַכְשָׁיו אֶת דִּמְדּוּמֵי הַקַּיִץ
אֶל מְבוֹאוֹת הַבַּיִת,
שֶׁפֶּתַע נִתְכַּסָּה
בַּעֲרָפֶל עָטוּי בִּסְבַךְ שָׁמִיר וָשַׁיִת,
אַל קֶדֶם חֶדְווֹתַיִיךְ
נוֹשֵׂא תִּקְוָה כְּמוּסָה

אֶת דּוּמִיַית
פַּלְגֵי הַמַּיִם,
אֶת רַחֲשֵׁי הָאַהֲבָה,

הַסּוֹמֶק עַל
הַלְּחָיַיִם
וְהַחִיּוּךְ שֶׁנִּתְלַוָּה,

הַשֶּׁמֶשׁ,
שֶׁשִּׁלַּח קַרְנַיִם
וּבְאוֹרוֹ אוֹתָךְ צָבַע

וְהַיָּדַיִם,
הַיָּדַיִם,
שֶׁבָּךְ עָמְלוּ בְּהַקְרָבָה...

מִישֶׁהוּ רותֵם עַכְשָׁיו אֶת דִּמְדּוּמֵי הַקַּיִץ
אֶל מְבוֹאוֹת הַבַּיִת,
שֶׁפֶּתַע נִתְכַּסָּה
בַּעֲרָפֶל עָטוּי בִּסְבַךְ שָׁמִיר וָשַׁיִת,
אַל קֶדֶם חֶדְווֹתַיִיךְ
נוֹשֵׂא תִּקְוָה כְּמוּסָה

            ( כל הזכויות שמורות למחבר )

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה